רביעי
י"ג אלול התשפ"ו
רביעי
י"ג אלול התשפ"ו

חיפוש בארכיון

הלכות קידוש בשבת [שנה ב, וירא, טו]

טו. צריך לבצוע על שתי ככרות בכל סעודה משלש סעודות, ויהיו שלמות זכר למן, דכתיב ביה לחם משנה. וגם הנשים אם אוכלים לבדם חייבים ג"כ בשתי ככרות, וכנז' בפוסקים ז"ל. מיהו לפ"ד רבינו האר"י ז"ל צריך לסדר בשלחן י"ב ככרות בכל סעודה משלש סעודות כזה ובארבע ככרות האמצעים יכוין שהם כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה ב"ה, ושתים העליונות הם כנגד אות יו"ד ואות וא"ו שהם אותיות הזכרים, ושתים שתחתיהם הם כנגד שני ההי"ן שהם אותיות הנקבות, ה"א ראשונה תחת אות יו"ד שבצד ימין, וה"א אחרונה תחת אות וא"ו שבצד שמאל. וכשתברך ברכת המוציא, תקח ב' ככרות העליונות שהם כנגד אותיות יו"ד וא"ו, ותחברם יחד דבוקים אחור באחור, ובזה נעשים ככר אחד שיש לו שני פנים משני צדדיו, שיהיה בזה כדמיון לחם הפנים שבמקדש, ותאחזם בין שתי ידיך, שתהיה ימינך על פני ככר היו"ד, ושמאלך על פני ככר הוא"ו. ובעוד שתי ככרות אלו בידיך, צריך שיהיו מונחים בידיך כנגד ב' ככרות התחתונים שהם כנגד שתי ההי"ן, כדי שישפיעו הזכרים בנקבות, ותברך אז ברכת המוציא בעודם בין ידיך. ואחר שתגמור הברכה תבצע מלחם הימני, שהוא כנגד אות יו"ד שיעור כזית, ותטבלנו שלשה פעמים במלח ותאכלנו, ותכוין לשם מצות סעודת שבת, וגם תכוין דכזית זה הוא כנגד אות יו"ד דשם הוי"ה. ואחר שתאכל ותטעום מכזית זה, אז תיכף תבצע עוד מככר הנז' שיעור כביצה ותתן לאשתך, ותכוין כי זה הוא כנגד אות יו"ד של שם אדנ"י, ותכוין אז לשם השילוב של הוי"ה אדנ"י שהוא שם יאהדונה"י, והוא הדבר אשר יסד רבינו האר"י ז"ל בפיוט שלו למבצע על ריפתא כזיתא וכביעתא, תרין יודי"ן נקטא סתימין ופרישין. אח"כ תבצע לשאר המסובין. ותזהר בעת שתבצע את כזית שלך וכביצה של אשתך, שלא תשמיט ככר השני שהוא כנגד אות וא"ו מידך, אלא תבצע בעודו מחובר בידיך עם אותו ככר שאתה בוצע ממנו, וסדר זה תעשהו בשלש סעודות. ואם לא נמצא לך י"ב ככרות תסדר ארבע ככרות, אך ודאי מצוה רבה להשתדל לסדר י"ב ככרות כפי שהציור שרשמנו לעיל. וסדר זה הוא המיוסד ע"פ דברי רבינו האר"י הקדוש זלה"ה כנז' בשער הכונות:

https://2halachot.org/halacha/הלכות-ציצית-שנה-א-בראשית-ג-ד