יא. אחר תפלה ילך לביתו תיכף ומיד לקדש, וסדר הקידוש כתבתי לעיל בס"ד. ומיד אחר הקידוש יעשה נט"י כהלכתה מכלי שאינו נקוב, וקודם שיטול ידיו יאמר מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, שיש בו ז"ן תיבות, ויכוין שלא יחסר מזונו וגם מזון הנפש וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. ויש נוהגים לאומרו אחר נט"י ואין למחות בידם, וכנז' במחב"ר סי' קס"ו. גם קודם שיטול ידיו יאמר נוסח זה ליקבה"ו וכו' הריני בא לקיים מ"ע דרבנן ליטול ידי ולשפשפם קודם סעודה, כדי לעשות נ"ר ליוצרי ולעשות רצון בוראי, לתקן שורש מצוה זו במקום עליון, ויהר"מ ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהיה חשובה ומקובלת ורצויה לפניך מצוה זו של נטילת ידים והשפשוף קודם סעודה, כאלו כונתי בכל הכונות הראויות לכוין במצוה זו. ויהר"מ ה' או"א שבזכות מצות הברכה אשר נברך על נט"י קודם סעודה, יהיה עתה עת רצון לפניך, וימשך מן אור אין סוף שפע מוחין ואורות גדולים לשנים עשר פרצופים הרמוזים בעשר ספירות הכוללים, הרמוזים בעשר אצבעות הידים, ומשם נקבל שפע עשרה ברכות, ככתוב ויתן לך האלהים (להמשיך מא"ס מוחין ושפע) מטל השמים (חכמה) ומשמני הארץ (בינה) ורוב דגן (דעת) ותירוש (חסד), יעבדוך עמים (גבורה) וישתחוו לך לאומים (תפארת) הוה גביר (נצח) לאחיך (הוד) וישתחוו לך בני אמך (יסוד) אוררך ארור ומברכך ברוך (מלכות):
תפריט
תפריט
רביעי
י"ג אלול התשפ"ו
