יב. יולדת, יש לה דין חולה שיש בו סכנה, ומחללין עליה שבת להדליק לה נר וכיוצא בשאר מלאכות שצריכה להם, מיהו כל מה שאפשר לשנות עושין בשנוי. אימתי נקראת יולדת שמותר לחלל עליה שבת, משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין בה כח להלוך, וכיון שנראה בה אחת מאלו, מחללין עליה שבת בידים:
יג. כל שלשה ימים ראשונים, אפילו אמרה אינה צריכה, מחללין עליה שבת בידים בדבר הצריך לה, אבל משלשה ועד שבעה אם אמרה צריכה מחללין, ואם לא אמרה צריכה אין מחללין, ומן שבעה ועד שלשים, יש לה דין חולה שאין בו סכנה שמותר לעשות לה על ידי גוי. והנה פה עירנו אם נצרכו לבשל איזה דבר ליולדת, אפילו ביום ראשון ללידה, אין מבשלין בידם אלא ע"י גוי, מפני שאפשר להו בהכי, על כן צריך להזהירם היכא דלא נמצא גוי, כגון שנצרכו לבשל איזה משקה בלילה שאין יכולין להביא גוי, דצריכין לבשל בידם ע"פ הדברים האמורים, ואין להם לחוש כלל:
