כג. אף על גב דאין השטר נקנה אלא בכתיבה ומסירה כאמור לעיל, מ"מ בזה"ז שטר שקורין כמבייאל"ה שכתוב בו אני מחויב לאמ"ר פב"פ סך כו"כ, ויכתוב בו הזמן, וגם יכתוב בו שם העיר שהוא כותב וחותם בה, וגם יכתוב שהסך הזה הגיע לידו במדודים או בחשבון או דמי סחורה, הנה לשטר זה קורין אותו כמבייאל"ה, וכיון דנעשה באופן הנז' שאמרנו אז זה נמכר בדינא דמלכותא כמנהג הסוחרים מזה לזה ע"י כתיבה זו שקורין ג'ירו, דהיינו שזה ראובן אשר שמעון נתחייב לו בשטר כסך הכתוב בו, יכתוב הוא על גוף השטר נוסח זה ועננ"א תדפ"ע לאמ"ר יהודה בן יעקב סך הכתוב בשטר זה, וכתיבה זו קורין אותה ג'ירו, ותספיק בדינא דמלכותא כמנהג הסוחרים שיהיה נקנה שטר הכמבייאל"ה הזה מאחד לאחד עד"ז, ומאחר דקי"ל בענינים כאלה דינא דמלכותא דינא, לכן גם בדיננו נקנה שטר הכמבייאל"ה בדרך זה, ואין צריך כומ"ס ומהני גם לענין איסור ריבית, וכנז' בפוסקים ז"ל, ולכן גם אם יהיה שטר כמבייאל"ה זה לישראל על הנכרי יוכל למכרו לישראל בדרך כתיבה זו הנז"ל שקורין ג'ירו: