יב) היתה לפניו חתיכה של חולין וחתיכה של הקדש, ואכל אחת מהן, ואין ידוע אי זו היא, פטור. חזר ואכל את השנייה, ונמצא שבודאי אכל את החתיכה של הקדש, מביא אשם על מעילתו. אכל אדם אחר את החתיכה השנייה, שניהן פטורין.
יג) היו לפניו חתיכה של חלב וחתיכה של הקדש, אכל אחת מהן, מביא אשם תלוי משום חלב. אכל גם את השנייה, מביא חטאת על החלב, ואשם ודאי של מעילה על ההקדש. בא אחר ואכל את השנייה, אף השני מביא אשם תלוי.
היו לפניו חתיכה של חלב וחתיכה של חלב הקדש, אכל אחת מהן, מביא חטאת. אכל את השנייה אחר שנודע לו על הראשונה, מביא שתי חטאות, על שני החלבים, ואשם ודאי על מעילתו. בא אחר ואכל את השנייה, זה מביא חטאת וזה מביא חטאת בלבד.
אף על פי שאין איסור חל על איסור, הרי כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות מאיזה טעם נוסף איסור הקדש על איסור חלב, וכן כל כיוצא באלו האיסורין.
