יח. העולה לס"ת יראה תחלה מקום הקריאה, ויסתכל בפסוק הראשון שעתיד לקרות, ואח"כ יכסה הכתב ע"י מפה, ויברך ברכת התורה, ויסיר המפה ויקרא. ואחר שגמר, יחזור ויכסה הכתב במפה ויברך ברכה אחרונה. ויזהר בעת שמברך, לאחוז בס"ת עצמו ע"י המפה ולא בתיק, ויניח שתי ידיו בעת הברכה אחת מצד זה ואחת מצד זה, ויכוין לכלול השמאל בימין, ואחר שגומר הברכה שלפניה, מסיר יד השמאל וישאר אוחז ביד ימין בלבד ע"י מפה, וכמ"ש רבינו ז"ל כל זה בשער הכונות. וכתב שם מהרש"ו ז"ל דאין חיוב לאחוז הס"ת במטפחת אלא רק בעת קריאת התורה בציבור, שאז מתגלים האורות העליונים כאמור, אבל שלא בשעת קריאת ס"ת, כגון שצריך לתקנו, או שאוחזו לצורך אחר, אין כאן חיוב לאחוז בו ע"י המטפחת יע"ש. ונ"ל בשעה שהוא פותח הס"ת להראות הכתב להקהל, ורואה שאינו פתוח באותה פרשה שקורין בה, וצריך לגלול בו שנים או שלשה דפים, דצריך ליזהר לאחוז ע"י המטפחת, גם לפ"ד מהרש"ו ז"ל, יען כי מפורש בדברי רבינו ז"ל, דבעת שפותח הס"ת בהיכל כדי לקרות, מתגלית הארת התורה הכתובה בתוכו לחוץ אל כל הקהל בסוד בקיעה השנית, כנז' בשער הכונות, ולכן צריך להזהר בזה מאותה שעה. וכן יזהר הש"ץ בעת שקורא בו בציבור ונשלם הדף שפתוח לפניו, שצריך למשוך היריעה מדף לדף עד סיום הפרשה, דצריך להזהר שיאחז ביריעה ע"י המטפחת:
תפריט
תפריט
שני
י"א אלול התשפ"ו
