הלכות תלמוד תורה (שנה ב, כי תצא)
כה. המלמד תינוקות, אינו רשאי לתרגם מגלת שיר השירים בלשון ערבי או שאר לשונות כפי משמעות המילות ממש בלבד, יען כי דברים אשר במגילת שיר השירים לא נאמרו כפי פשוטן ממש, אלא רק נתנו להדרש בלבד, ולכן תמצא בעל התרגום לא תרגם מגילת שיר השירים כשאר תרגומים שהם תרגומי המילות כפשוטן, אלא הביא על כל פסוק דברי מדרש, יען כי פשוטן הוא נאמר דרך משל ודמיון בלבד, וגם בתרגומי התנ"ך כולו בשאר לשונות שמלמד לתינוקות יזהר וישמר בכמה דברים להרחיק ההגשמה, וכאשר תמצא בתרגום אונקלוס שמוסיף מלות בתרגום המקרא כדי להרחיק ההגשמה, ודע כי נמצא פה תרגום המקרא בלשון ערבי ולשון פרסי מיוסד מרבינו סעדיה גאון, ויש בו כמה דברים מתוקנים היטב בלשון ערבי, ואזכיר פה דבר אחד אשר בו תדע יקרת פנינים של התרגום הנז', והוא כי פסוק וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו, תרגם הגאון הנז' ותוואעדהום אללה למה צנעהם פי אל ארץ ואוצל אל משקה אלי קלובהם, וכן פסוק כי נחמתי כי עשיתים, תרגם הגאון אד תוואעדתהום במא כלקתהם, נמצא הגאון מפרש נחמה מגזירת וועד, שגזר לאדם מועד וזמן קצוב ולא שיחיה לעולם, כי בתחלה כשבראם ידע שסופם לחטוא ולא אפשר שיחיו לעולם וקצב להם במחשבתו זמן מוגבל שיהיו חיים בארץ הלזו, וכן תרגם הגאון פסוק ועשו אחיך מתנחם לך להרגך, מתואעדך לייקתלך, כלומר קבע זמן ועת להריגתך, אך תרגם פסוק והנחם על הרעה לעמך תרגם הגאון תיבת והנחם ואצפח ע"ש, והנה מה שתרגם נחמה לשון ווע"ד הוא אמת וככה ראוי שיתרגמו המלמדים לילדים, ועוד למדנו מתרגומו שתרגם ויתעצב אל לבו דקאי על האדם והוא ביאור נכון, וכן יזהר המלמד להוסיף דבר בתרגום בשאר לשונות כמו וראית את אחרי שתרגם הגאון אואכר נורי, וכן ותסיתני בו באיוב צריך להוסיף מלת דימיתה, יען כי אות ו' של תיבת ותסיתני משמש במקום תיבת דימיתה, כמו אביו ואמו, דאות וא"ו ישמש במקום או, וכן פסוק הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם, דאות וא"ו של ויכינו משמש במקום אעפ"כ, וכן ועבדיך באו לשבר אוכל, אות וא"ו משמש במקום אבל, וכן פסוק כי היה ארון האלהים ובני ישראל, דאות וא"ו של ובני הוא במקום תיבת עם כאלו כתוב עם בני ישראל, וכאלה רבות, ובדרך זה התנהג אנקלוס בתרגום שלו, ישמע חכם ויוסיף לקח:
