ד) המתכפר בקרבן זה הוא שעושה תמורה, אבל לא המקדיש את הקרבן עבור המתכפר, כיצד, אדם שהקדיש בהמה כדי שיתכפר בה חבירו, כגון שהקדיש קרבנות נזיר שיתכפר בהם פלוני הנזיר, אותו הנזיר הוא שעושה בהן תמורה, אבל לא זה שהקדיש, לפי שאחרי שהקדישן כבר אינן שלו.
ה) היורש קרבן מאביו, ממיר. הניח אדם בהמה של קרבן לשני בניו, ומת, הרי זו קריבה, ואין ממירין בה, שהרי הם בה שותפין, והשותפין אין עושין תמורה, כמו שביארנו.
