ו) אין קדשי נכרים עושין תמורה מן התורה – נכרי שהקדיש קרבן והמירו, מן התורה אין התמורה נעשית קדושה, אבל מדברי סופרים שהנכרי שהמיר, הרי זו תמורה. הקדיש הנכרי בהמה שיתכפר בה ישראל, והמיר בה הנכרי, הרי זו ספק תמורה.
ז) אחד [-בין] אנשים ואחד [-ובין] נשים, אם המירו, עושין תמורה.
ח) קטן שהגיע לעונת נדרים – לגיל שהוא יוכל לנדור בו, שהמיר בהמת קרבן, אף על פי שאינו לוקה, שהרי אין קטן נענש על עבירות, מכל מקום יש בו ספק אם עושה תמורה או אינו עושה תמורה.
