ז) ולד תמורת הפסח, דינו כתמורת הפסח, וכפי שהתבאר דינה לעיל, ואם היתה אמו [-התמורה בעצמה] קריבה שלמים, גם ולדה יקרב שלמים. ואם היה דינה שתמכר ויביא בדמיה שלמים, אף ולדה נמכר ויביא בדמיו שלמים. הפריש נקבה לפסחו, וילדה, או שהפרישה מעוברת, היא וולדה ירעו עד שיפול בהן מום, ויביא בדמיהן פסח. ואם נשארה נקבה זו עד אחר הפסח, או שילדה אחר הפסח, תרעה היא וולדה עד שיפול בהן מום, ויביא בדמיהן שלמים.
ח) ולדות הקדשים שיצאו דרך דופן – שנולדו בניתוח קיסרי, או שילדו טומטום, ואנדרוגינוס, וכלאים, וטריפה, שכל אלו אינם ראויים להקרבה, הרי אלו יפדו, ויביא בדמיהן קרבן הראוי להביא בדמי ולד של זו.
