ט) ולד של בהמת קרבן בעלת מום, הרי הוא כולד התמימה לכל דבר, ויקרב כראוי לו.
י) קדשים שהפילו נפל או שלייא, יקברו, והרי הם אסורים בהנאה.
יא) [לא רק הממיר בהמת קרבן בבהמת חולין עובר באיסור, אלא גם] המשנה את הקדשים עצמם מקדושה לקדושה, עובר בלא תעשה, שנאמר בבכור 'לא יקדיש איש אותו', שלא יעשנו [-את הבכור, שהוא כבר קדוש] עולה או שלמים. והוא הדין לשאר הקדשים, שאין משנין אותן מקדושה לקדושה. אחד קדשי מזבח, ואחד קדשי בדק הבית. כיצד, אם הקדיש לבדק ההיכל, לא ישנה לבדק המזבח, וכן כל כיוצא בזה. ואין לוקין על לאו זה.
