ה) ערבי פסחים, בין שהיה ערב פסח בחול בין בשבת, היה התמיד נשחט בשבע שעות ומחצה, וקרב בשמונה ומחצה, כדי שיהיה להם פנאי לשחוט פסחיהם. ואם חל ערב פסח להיות ערב שבת, שאי אפשר לצלות את הפסח בלילה, אלא קודם שקיעת החמה, היו שוחטין אותו – את קרבן התמיד בשש שעות ומחצה, בתחילת זמנו, וקרב בשבע ומחצה, כדי שיהיה להם ריוח של זמן לצלות את הפסחים קודם שיכנס שבת.
ו) אף על פי שאין שוחטין קרבנות אחר תמיד של בין הערבים, מקטירין כל דבר הראוי להקטרה כל היום, ומקטירין איברי עולות והאימורין אפילו עד חצי הלילה, כמו שביארנו במעשה הקרבנות. ואיברין ואימורין שלא נתאכלו, בין מן התמיד בין משאר הקרבנות, מהפכין בהן כל הלילה עד הבקר כדי שיישרפו היטב, שנאמר 'זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר'.
