הלכות תמידין ומוספין, פרק י, יא

יא) בכל יום ויום מימי החג [-חג הסוכות], היו אומרים שירה בפני עצמה על מוסף היום, וכך היה סידרן, בראשון מימי חולו של מועד היו אומרין 'הבו לה' בני אלים'. בשני, 'ולרשע אמר אלהים' וגו'. בשלישי, 'מי יקום לי עם מרעים'. ברביעי, 'בינו בוערים בעם' וגו'. בחמישי, 'הסירותי מסבל שכמו'. בששי, 'ימוטו כל מוסדי ארץ' וגו'. ואם חל שבת להיות באחד מהן, אין אומרים את המזמור של אותו יום, ולמחרת אומרים את המזמור הבא לפי הסדר, ונמצא שמזמור 'ימוטו', שהוא האחרון, ידחה, ואין אומרים אותו באותה שנה.