כו. ריח רע שאין לו עיקר, כגון שיצא ממנו רוח מלמטה, אף על פי שמותר מן התורה, גזרו חז"ל עליו משום ריח שיש לו עיקר, ולכן אסור בדברי תורה, בקריאת שמע, בתפלה ובברכות, עד שיכלה הריח ממנו. במה דברים אמורים, אם הרוח יצא ממנו, אבל אם יצא מחבירו, מותר בדברי תורה, שלא גזרו חכמים בזה, מפני ביטול בית המדרש, שאי אפשר להם להזהר בכך, אבל בקריאת שמע ותפלה וברכות גזרו אפילו ברוח היוצא מחבירו שימתין עד שיכלה הריח רע:
תפריט
תפריט
שני
ו' אדר התשפ"ו
