ג. אם עומד להתפלל במקום שהוא יושב בו, יזהר לחזור לאחוריו שיעור ג' פסיעות, ואחר כך יחזור לעמוד במקומו להתפלל. ואם הוא יושב רחוק ממקום שעומד בו להתפלל, ילך תחלה למקום שעומד להתפלל בו, ויחזור לאחוריו ג' פסיעות, ויחזור לאותו מקום שעומד בו בתפלה, כיון שיש סוד בזה – לחזור לאחוריו ג' פסיעות קודם שיתחיל להתפלל, ועל פי הפשט פסיעות אלו הם זכר לאותם ג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני וחזרו ונתקרבו:
ד. המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המילות שמוציא מפיו, ויחשוב שהשכינה כנגדו, ויסיר וידחה כל מחשבות הטורדות אותו, עד שתשאר כונתו ומחשבתו זכה בתפלתו. כי התפלה היא במקום קרבן, ומחשבה זרה פוסלת בקדשים. ואם רואה עצמו מכוין יפה בתפלתו, אל יחשוב שבעבור זה ראוי שתעשה בקשתו, כי זה נקרא עיון תפלה ונזכרין עונותיו, אלא יחשוב אולי ישמע השי"ת בקראו אליו בעבור עוצם רחמיו וגודל חסדיו, ששומע תפלת כל פה במדת החסד והרחמים. ולפי דברי רבינו האר"י ז"ל צריך שיכוין כך, ידענו ה' שאין אנחנו ראויים והגונים להתפלל לפניך, אבל סמכנו על רחמיך הרבים וחסדיך הגדולים כי חפץ חסד ומרבה להיטיב אתה, וככתוב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ואתה צויתנו להתפלל אליך, כי אתה אלקינו ואנחנו עבדיך, ועינינו לך תלויות כעיני עבדים אל יד אדוניהם עכ"ד. וצריך כל אדם להזהר לכוין בכך:
