שני
ו' אדר התשפ"ו
שני
ו' אדר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, בשלח, טו]

טו. בימות החמה, אם נסתפק שמא הזכיר גשם, הדין הוא כך: עד שלושים יום, אם הוא מסתפק, אמרינן חזקה שהזכיר גשם, וצריך לחזור. ואחר שלושים יום אין צריך לחזור. ואם נזדמן דאחר שלושים יום טעה, וברור לו שטעה פעם או פעמים וחזר התפלה, ואחר כך נזדמן בפעם אחרת שנסתפק, כיון שכבר הוחזק שלושים יום שלא טעה בהם, אף על גב דאחר שלושים יום טעה, לא איבד החזקה, ואם הוא מסתפק אנו אומרים שמן הסתם הזכיר כהוגן כאשר הורגל באותם השלושים יום, מיהו אם לא הוחזק שלושים יום שהזכיר כהוגן, אלא ברור לו שטעה בתוך השלושים יום, אין לזה חזקה שלשים, וכל שהוא מסתפק – הרי זה חוזר. ואם התפלל שלושים ולא נזדמן לו בהם שטעה בברור, אלא נזדמן שנסתפק ולכך חזר בשביל הספק, פסקתי דאם אחר השלושים חזר ונסתפק הרי זה חוזר להתפלל, ויתנה בדעתו קודם שאם לא טעה תהיה תפלתו בתורת נדבה, ואם טעה תהיה בתורת חובה:

https://2halachot.org/halacha/הלכות-ציצית-שנה-א-בראשית-ג-ד