יט. ארץ אחת כולה שצריכים למטר בימות החמה, אין שואלין אותו בציבור אפילו בשומע תפלה, אלא יאמרו ברכנו כרוב העולם, אבל כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר בשומע תפלה באותה הארץ הצריכה למטר בימות החמה, דהיינו בשומע תפלה ותן טל ומטר לברכה בתפלת לחש דוקא, אבל לומר ברך עלינו אפילו היחיד בלחש אינו רשאי, וכן שליח ציבור בחזרה אינו רשאי לשאול מטר אפילו בשומע תפלה. ואם היחיד טעה ואמר ברך עלינו, יסיים תפלתו ויחזור ויתפלל אח"כ בתורת נדבה ויאמר בה ברכינו.
כ. כשאומר וכל אויביך וכל שונאיך יכוין אויביך על ס"מ ושונאיך על לילית, וכן יכוין ג"כ בזאת בברכת השיבה כשאומר והסר ממנו יגון על ס"מ ואנחה על לילית, וכנזכר בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. ויזהר בברכה של המינים שלא יאמר אלא רק ארבעה לשונות אלו "תעקר תשבר תכלם ותכניעם", ועליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע, כי הם כנגד קליפת נוגה דאבי"ע כמ"ש המקובלים ז"ל. וכשאומר בברכה דעל הצדיקים ושים חלקינו עמהם, יכוין להתפלל להשי"ת שאם גרמו עונותיו שינטל חלק עוה"ב שלו ח"ו וינתן לצדיקים אחרים, שינתן ביד צדיק שאינו חפץ ליהנות משל אחרים כדי שיחזירהו לו כשישוב בתשובה, וכמ"ש בס' הכונות. וכשאומר בברכת תשכון וכו' וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין יכוין להתפלל בזה על משיח בן יוסף שלא יהרג ע"י ארמילוס הרשע, דעל משיח בן יוסף אנחנו אומרים כסא דוד עבדך וכו' וכנז' בספר הכונות. ובס' פע"ח כתוב שיכוין על שלימות הכסא באות א' שיהיה הכסא שלם ויאיר הכתר שם. ואומרו בנין עולם, שיהיה קיים לעולם, ולא כבנין הראשון שהיה ע"י אדם ונחרב. ובאומרו כי לישועתך קוינו, יכוין לצפות לישועה באמת:
