כג. קודם אלהי נצור יש נוהגים לומר מזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, ומטו בה משם הרמ"ז ז"ל, ובדברי רבינו האר"י ז"ל לא נזכר זה, אך בס' הכונות דף ק' ע"ג כתוב לומר מזמור אלהים יחנינו בצורת המנורה קודם אלהי נצור ע"ש, וכל אחד יעשה כפי מנהגו בזה. וכשיאמר למען יחלצון ידידיך יכוין ר"ת שם קדוש יל"י והוא המעלה נצוצות. ואחר שיאמר הושיעה ימינך וענני, יאמר תכף יהיו לרצון אמרי פי פעם שנית. ויש נוהגים לומר תפלת רב שהיא י"א פעמים חיים, ומנהג יפה הוא. ובחס"ל כתב, אחר שיאמר ומלאך ה' דוחה יאמר קבל רנת עמך שגבינו טהרינו נורא, ויכוין בר"ת בשם קר"ע שט"ן. ואחר כל התחנונים שנוהג להוסיף יחזור לומר פעם שלישית פסוק יהיו לרצון:
כד. אחר יהיו לרצון האחרון יפסע שלשה פסיעות לאחוריו, ולא ירחיק רגלו יותר משיעור עקב בצד גודל ממש, דיש סוד בדבר, דאלו הם כנגד ג' עולמות בי"ע, דהאדם בעמידה חושב כאלו עומד באצילות, ואם המקום צר יקצר הפסיעות, אך לכתחלה לא יתפלל במקום צר שאינו יכול לעשות בו שלשה פסיעות שכל פסיעה היא עקב בצד גודל, ויכרע מעט קודם הפסיעות, ובעודו כורע אחר השלש פסיעות יפנה לשמאלו ויאמר עושה שלום במרומיו, ויזקוף ויפנה לימינו ויכרע קצת ויאמר הוא יעשה שלום עלינו ויזקוף ויכרע לפניו ויאמר ועל כל ישראל ויזקוף, וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. וכשעוקר רגליו עוקר רגל שמאל תחלה, ובמקום שכלו פסיעותיו ישהה שם עד שיגיע ש"ץ לקדושה, ואז יחזור ג' פסיעות לפניו ויגיע למקומו הראשון שהתפלל בו, ולא יחזיר פניו לציבור. וטוב להקפיד שלא ילך אדם לפניו במקום שכלו פסיעותיו. ואם האריך בתפלתו וסיים אחר שאמרו קדושה וכן אם מתפלל ביחיד, לא יחזור למקום עמידתו תכף אחר שפסע אלא ימתין שעור מהלך ד' אמות לעמוד במקום שכלו פסיעותיו, ומשכיל על כל דבר ימצא טוב:
