ט. יכוין רגליו זה אצל זה כאלו אינם אלא אחד, ויכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה, ולא יכוף הרבה, ולבו יכוין למעלה לשמים, ואם מתפלל בע"פ יעצים עיניו ויניח ידיו על לבו כפותים, הימנית על השמאלית והגודלים יהיו לפנים, ועומד כעבד לפני המלך באימה ופחד. ואמרו בזוה"ק שמי שפותח את עיניו בתפילה מקדים עליו את מלאך המוות, ואינו זוכה לראות אור שכינה בצאת נפשו בעת פטירתו. ואם הוכרח לפתוח עיניו בשביל איזה סיבה הכרחית, ישתוק, ויפתח עיניו, ותכף יסגור עיניו ויחזור לתפלתו. ואף על פי שיותר טוב להתפלל בעינים סגורות, מכל מקום אם יודע בעצמו שיש לו כונת הלב יותר בהיותו מתפלל מתוך הסידור, מתפלל מתוך הספר, ורק יזהר שלא יסתכל חוץ מן הספר שבידו אפילו כל דהו. וגם יזהר כשעושה השתחויה לסגור עיניו אף על פי שהספר בידו, אבל בתפלה של מיושב מתחילת פרשת העקידה עד תפלת העמידה, ודאי עדיף טפי מתוך הספר בעבור הכונה, וגם כדי שלא יבלע וישמיט תיבות או אותיות, וגם בתפילות דמיושב יזהר שלא יסמוך לאחוריו ולא לצדדין ולא יפשוט רגליו ולא ירכיבם זעג"ז אלא ישב באימה וכבוד וכנז' באחרונים ז"ל:
תפריט
תפריט
ראשון
ה' אדר התשפ"ו
