יז. קודם מזמורי הימים יאמר "היום יום אחד בשבת" אם הוא יום ראשון בשבת, וכן ביום שני יאמר "היום יום שני בשבת", וכן ליום שלישי ושאר ימים, ורק ביום ששי יוסיף אות ה"א ויאמר "היום יום הששי" בה"א יתירה, וכן ביום ראשון ידקדק לומר "יום אחד בשבת קודש". ויכוין במנין זה בכל יום לקיים מצות זכור את יום השבת, דארז"ל בספרי שזו מצוות עשה מהתורה למנות בו ימי השבוע, לומר אחד בשבת שני בשבת וכו', וכ"כ הרמב"ן ז"ל, והענין הוא להורות שימי החול תלויים ונקשרים בשבת, שמשם נמשכה להם הארתם, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות. ובימים שאין אומרים בהם ודוי, המנהג פשוט שאין אומרים מזמור יענך ומזמור תפלה לדוד, וכן המנהג גם אצל קהל חסידים בעה"ק ירושלים ת"ו, ולא ידענו טעם למזמור תפלה לדוד, ואומרים דכך הוא קבלה מהראשונים ז"ל:
ודע כי פה עירינו בגדא"ד יע"א היה המנהג מזמן קדמון דכל יום תענית ציבור שאומרים בו מזמור השייך לו וכן במוצאי כפור ובחנוכה ובפורים שיש להם מזמורים השייכים להם, דאין אומרים בית יעקב ומזמור הקבוע לימי השבוע אלא רק אומרים מזמור השייך למאורע בלבד. ותהילות לאל יתברך תקנתי המנהג בכל בתי כנסיות שבעירנו לומר בית יעקב ומזמור השייך לאותו היום של ימי השבוע, ואח"כ אומרים מזמור השייך לאותו מאורע. ותקנתי ג"כ שיאמרו באותו היום קודם מזמור של ימי השבוע היום יום וכו' שיר שהיו אומרים הלויים, כמו שאומרים בשאר הימים, הן בימים של תענית ציבור הן במוצאי כפור, ורק בחנוכה תקנתי שלא יאמרו שיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן, אלא רק יאמרו היום יום פ' בשבת קודש, ואומרים מזמור השבוע, ואחריו מזמור של חנוכה, כי שמעתי שכן המנהג בעה"ק תוב"ב. ועל יום ר"ח לא דרשתי בציבור להדיא שיאמרו ג"כ בית יעקב ומזמור יום השבוע, ורק אני אומר ליחידים השואלים אותי שיאמרו בית יעקב ומזמור השבוע קודם מוסף, ויאמרו ג"כ היום יום פ' בשבת קודש, ואחר מוסף יאמרו ברכי נפשי כמנהג הקדום, ויש קצת בתי כנסיות שלמדו החזנים לעשות כן בציבור שם. ומה שלא דרשתי על ר"ח בציבור וקבעתים לחק בכל בתי כנסיות, יש לי טעם בזה. על כן כל קהלה בשאר מקומות אם יש להם מנהג כמו מנהג הקדום שהיה פה עירנו לבלתי יאמרו בימים הנז"ל בית יעקב ומזמור ימי השבוע, שצריכין לשנות מנהגם ולומר בית יעקב ומזמור ימי השבוע, ואחריהם מזמור השייך למאורע שבאותו היום, ומי שאינו עושה כן הרי זה עושה חסרון גדול בתיקון חז"ל שתקנו בתפלה:
