המשך יח: אחר עניית ברכו יעמדו הקהל ויאמרו בכונה גדולה עלינו לשבח, והוא שבח עליון ונורא מאד, ויש בו צורך גדול לתפלה אשר התפללנו, כדי לבטל אחיזת החיצונים. ובכריעה שאנחנו עושים בהרכנת הראש וקצת מן הגוף אנחנו מורידין אוה"מ דרך ירידה בכל העולמות עד העשיה כולה. וצריך לומר השבח הזה כולו מעומד. והזהיר רבינו האר"י ז"ל שלא יחלוץ ציצית ותפילין אלא עד גמר ה' אחד ושמו אחד. ויכוין שפסוק זה מתחיל באות וא"ו ומסיים באות ד' שהם מספר עשרה רמז לעשרה הויו"ת במלוי ההי"ן שהוא ב"ן, שנקראים עשרה בנים שיאירו בלאה הרמוזה בר"ת והיה ה' למלך שהוא ל"ו מספר לאה, ושם הוי"ה באמצע רמז להויות הנז'. ואם אחד אינו מתפלל עם הציבור ושמע הציבור אומרים ואנחנו משתחוים וכו' גם הוא ישתחוה עמהם, אף על פי שאין כאן חיוב כמו דין מודים. וכתב בחס"ל כשאומר אל אל לא יושיע, יפסיק מעט ואח"כ יאמר ואנחנו משתחוים. ואם אירע עניית אמן כשאומר שהם משתחוים להבל וריק, וכן כשאומר ומתפללים אל אל לא יושיע, לא יענה שם אמן. והמנהג לומר אחר פסוק והיה ה' למלך וכו' פסוק והיה אם שמע תשמע לקול ה' אלהיך וכו' עד כי אני ה' רופאיך:
תפריט
תפריט
רביעי
כ"ז אלול התשפ"ו
