ד. אם תינוק טינף בצואה באמצע תפלה ואין לו דבר אצלו לכסותו, או אפילו שיש לו דבר לכסותו הנה עכ"פ יש ריח רע, הרי זה מתרחק ארבע אמות ממקום שכלה הריח או יצא לבית אחר, ואם יש אחרים עומדים שם ומתפללים ג"כ ולא הרגישו בטינוף זה שטינף התינוק אצלם שם, אם אפשר להודיע להם כדי שיתרחקו שלא ע"י הפסק בדיבור יודיעם, ואם א"א להודיע להם אלא רק ע"י הפסק בדיבור מותר לו להפסיק בדיבור כדי להצילם מאיסור דאורייתא, דמוטב שיעשה הוא איסור דרבנן להפסיק בדיבור בתוך התפלה משיעשו אחרים איסור דאורייתא להתפלל במקום מטונף, ועיין חיי אדם כלל כ"ה אות ז' ובנשמת אדם שם אות א'. וכל זה הוא בטינוף דאיכא איסור תורה, אבל אם התינוק השתין דליכא בזה אלא איסור דרבנן, אסור להפסיק בדיבור אלא הוא יתרחק ד' אמות ויגמור תפלתו, ולאחרים שהם מתפללים שם שלא הרגישו לא יטפל בהם להרחיקם אפילו ע"י רמז בתנועת ידיו, דלגבי דידם יש לסמוך על מ"ש המג"א סי' ע"ח דלהרשב"א אין צריך להרחיק במי רגלים ועיין חיי אדם כלל כ"ה אות וא"ו:
תפריט
תפריט
שבת
א' תשרי התשפ"ז
