יז. הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה במידי דאין לו שייכות בזמן ההוא, אף על גב דאיכא דסבירא ליה דחשיב כשח בינתים, מכל מקום בדיעבד יש לסמוך על הפוסקים דסבירא לעיל דלא הוי הפסק.
יח. אם לאחר שהתפלל התשלומין נזכר שטעה בתפלה ראשונה באופן שהדין הוא שצריך לחזור, חוזר גם התשלומין בתורת נדבה, חוץ משבת ויו"ט דאין תפלת נדבה בשבת ויו"ט וכנזכר לעיל.
