יב. ברכת המפיל נתקנה בשם ומלכות, וכן צ"ל כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, אך יש נוהגים שאין מברכים אותה בשם ומלכות, וכן מנהגי ומנהג א"א ז"ל, והטעם מפני החשש שמא יהיה מוכרח להפסיק באיזה דברים שיהיה מוכרח לדבר בם. וכתבתי לידידינו הרה"ג מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, וכתב לי דהרוב אינם מברכים בשם ומלכות. עוד כתב שראה בכתב רבי אברהם אלזרקי ז"ל שכתב ראיתי גדולים בישראל שאינם מברכים ברכה זו מטעם שמא יצטרכו להפסיק בדיבור, ויש כמה פוסקים דס"ל שאם פסק הוי ברכה לבטלה ועיין פתח הדביר ח"ב סי' רל"ט עכ"ד נר"ו. ועל כן נראה להורות שכל אחד יעשה כמנהגו בזה. ואזהרה גדולה להמברכים שישתדלו מאד לעמוד על עצמם שלא להפסיק בדיבור בין ברכה לשינה היכא שלא באה להם השינה תכף. וגם החושש ואינו מברך בשם ומלכות יזהר להרהר שם ומלכות בלבו:
גם דע כי ימצאתי כתוב בספר כ"מ כ"י לומר תחלת הכל קודם המפיל ליקבה"ו וכו' הריני מקבל אלהותו יתברך ואהבתו ויראתו והריני ירא ממנו בגין דאיהו רב ושליט על כולא וכולא קמיה כלא והריני ממליכו על כל אבר ואבר וגיד וגיד ממאתים ושמונה וארבעים אברים ושלש מאות וחמשה וששים גידים של גופי ונפשי רוחי ונשמתי מלכות גמורה ושלימה והריני עבד להשי"ת והוא ברחמיו יזכינו לעבדו בלב שלם ונ"ח אכי"ר עכ"ל, וכך אני נוהג:
