טו. כשמזכירין השם בברכת כהנים יענו הציבור ברוך הוא וברוך שמו וכנז' בפוסקים. ואף על גב דאיכא דלא ס"ל הכי, המנהג פשוט לענות, וכן המנהג פשוט בעה"ק תוב"ב, ואין לשנות. ואחר גמר כל פסוק עונים הציבור אמן, ואין עונים אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים. אבל הש"ץ אינו עונה אמן אחר ברכה של כהנים, ואפילו אחר ברכת לברך את עמו ישראל באהבה לא יענה הש"ץ אמן, ואפילו דמובטח לו שלא יתבלבל:
טז. כשעולים לדוכן יהיה פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם, ובעוד אחוריהם כלפי העם מתחילים לברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל, מחזירים פניהם כלפי העם ומסיימים באהבה, כדי שיהיה סיום הברכה כלפי העם, וכשמתחיל ש"ץ שים שלום אז מחזירים פניהם כלפי ההיכל, ולא יחזירו פניהם קודם, ואז אומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, ואין מסיימין הפסוק הזה, וכן המנהג בעה"ק תוב"ב שאומרים עד כאן ואין מסיימין הפסוק, ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים הש"ץ שים שלום כדי שיענו הציבור אמן על שניהם. ובר"ה ויוה"כ שמאריכין לא יתחילו לומר רבון עד לבסוף, כדי שיסיימו עם הקהל ביחד. ואין הכהנים רשאין להחזיר פניהם עד שיתחיל ש"ץ שים שלום. ואין רשאין לכוף אצבעותיהם עד שיחזירו פניהם. ואין רשאין לעקור משם עד שיענו הציבור אמן אחר ברכת שים שלום. וכשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזרו אלא דרך ימין:
