י. ציבור שהיו מתפללין והיה בהם שמונה ישראלים ושלשה כהנים, ויש שנים מאלו השלשה כהנים אין רוצים לעשות נשיאות כפים מפני סיבה ורוצים לצאת חוץ לבית הכנסת, ואם יצאו השנים לא ישאר בבה"כ אלא תשעה שהם שמונה ישראלים ואחד כהן, כיצד יעשו, העליתי בתשובה בסה"ק רב פעלים בס"ד צריך שיצאו קודם שיתחיל ש"ץ רצה, וישארו בחוץ עד שיחתום ש"ץ המחזיר שכינתו לציון, וכשיתחיל בברכת מודים יכנסו לבית הכנסת כדי להשלים המנין, ויעעשה הכהן הנשאר בבית הכנסת שעקר רגליו ברצה נשיאות כפים לבדו, והשנים אין נושאין כפיהם כיון שניכנסו אחר ברכת מודים ולא עקרו רגליהם ברצה. ומ"ש מהרא"י ז"ל והובאו דבריו בש"ע סי' קכ"ח דכהנים היוצאים נהגי סלסול שלא ליכנס אלא עד שיגמרו הכהנים שבבית הכנסת את ברכת כהנים כדי שלא יאמרו עליהם שהם פגומים, זה איירי בהיכא דהציבור אשר בבית הכנסת אין צריכים להם להשלים המנין, לכך ע"צ היותר טוב נהגו בסלסול זה, אבל בכהאי גוונא דצריכים להם להשלים המנין, שאם לא יכנסו קודם הברכה תתבטל מצות נשיאות כפים, אין מבטלין נ"כ מן הציבור בשביל סלסול זה שנהגו הכהנים, מיהו בכהאי גוונא ודאי אין הש"ץ קורא כהנים: