יב. לא יענה אמן אחר שהתחיל הש"ץ בברכה שניה, אלא יענה תכף כשמסיים הש"ץ את הברכה. ואם הש"ץ מהיר ורץ כצבי שתכף בסיום הברכה התחיל בברכה שאחריה, לא יענה אמן, והעונש על הש"ץ, וכנז' באחרונים:
יג. לא יענה אמן חטופה דהיינו קודם שסיים המברך, ולא קטופה כאלו האלף נקודה בשב"א, וה"ה שלא יאמר אותה בנקוד שור"ק או חול"ם, דא"כ לא תהיה משמעותו האמנה, וגם לא קטופה דהיינו שמחסר הנו"ן שאינו מוציאה יפה שתהיה נכרת, וכן לא יאמר "אמני" כאלו מוסיף יו"ד, ולא יענה אמן יתומה שאינו יודע איזו ברכה מברך. אמנם אם שמע חתימתה של הברכה, דהיינו 'בא"י מגן אברהם', וכן בשאר ברכות, די בכך כדי לענות אמן. וכל זה הדין באמן יתומה הוא רק בברכה שזה העונה חייב בה שהוא מתפלל עמהם, אבל אם הוא אינו חייב בה, שאינו מתפלל עמהם, כיון ששמע את הציבור עונים אמן, עונה עמהם, ועיין אחרונים ז"ל:
