י. אם גמר אדם תפלתו קודם שסיים הש"ץ, לא ישיח ולא ילמד אפילו בדברי תורה בין לחש לחזרה, אלא עומד ושותק וממתין עד שיתחיל הש"ץ החזרה, ויכוין דעתו לשמוע החזרה מתחלה ועד סוף, ולא ילמד בתוך החזרה, וכל שכן שלא ישיח, וצריך שיעמוד על רגליו עד סוף החזרה, ולא ישב, ורק זקן או חולה וחלוש המזג הרבה דקשה לו אם יעמוד, אז ישב. ואם יש יחידים מאריכים בתפלתם, אין הש"ץ ממתין עליהם. ודוקא אם מאריכין יותר מדאי, אבל אם אין מאריכין הרבה אלא מתפללין מלה במלה, צריך להמתין עליהם. ואם נזדמן דאחד שהוא חכם וגדול והאריך, וראה שהש"ץ ממתין עליו, מותר לעשות ג' פסיעות תכף אחר שיאמר יהיו לרצון הראשון, כדי שהש"ץ יתחיל בחזרה, ויסיים אלהי נצור ושאר תחנונים שנוהג בהם קודם אומרו עושה שלום בסוף פסיעותיו: