א. יש להניח תפילין של ראש במקום צמיחת השיער, ותפילין של יד צריך להניח בפרק התחתון הסמוך לכתף, בבשר הגבוה והתפוח הנקרא קיבורת. על כן צריך להזהיר את העם בזה, בפרט בתפילין של ראש יש הרבה נכשלים ואין מדקדקים בכך, וצריכין להזהר שתהא קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער, שגם התיתורא היא מכלל התפילין, ואדם שיש לו שערות ארוכות ושוכבות עד חצי המצח, אף על פי שמניח התפילין על השער, אין זה מועיל, כיון שיש צורך שכל התפילין תהיינה מונחות על התחלת עקרי השער ולמעלה. ושיעור מקום זה הוא עד מקום שמוחו של תינוק רופס. ואם הניחו למטה, במקום שכלו עיקרי השער, הרי זה מדרך הקראים, ולא קיים המצוה, וגם נענש על כך. אמנם, איש זקן שנשרו שערות ראשו, וכן הקרח, אף על פי שאין להם עתה שער בראשם, יניחו התפילין במקום שהיה בו מקודם שער, וזה ניכר בחוש הראות שיש הפרש בין עור הקרחה לעור שאין צומח שם שער אצל כל אדם.
ואפילו אם רובו של הבית מונח במקום שער, ורק מיעוטו על המצח במקום שכלו עיקרי השערות, לא יצא ידי חובתו.
ב. גם הקשר של הראש יהיה מונח במקום שער, בגובה העורף, שהוא סוף עצם הגולגולת, והוא כנגד הפנים. ואם מניח הקשר על הצואר לא עשה כלום, שאין זה נקרא עורף.
