והנה, כלל מה שיצטרך לאדם שיבחין בנושאו, הוא מדרגתו האמיתית שזכרנו. וזה, כי הנה, כשנבחין כלל הנמצאות, המוחשים והמושכלים, שהם כלל כל מה שמצטייר ציורו בשכלנו, נמצא שאין כולם מין אחד ומדרגה אחת, אלא מינים שונים ומדרגות מתחלפות, וכפי התחלף מינם, כן יתחלפו משפטיהם וחוקיהם, וזה ממה שיכריחנו להבחין ביניהם בהשכלתנו, למען נשיג אותם לאמיתם, כל אחד כפי חוקו.
ואמנם, ראשי המדרגות והמינים – שמונה, והם מה שראוי שיבחן בנושא, להכיר מאיזה מהם הוא, והם: הכל והחלק, הכלל והפרט, הסיבה והמסובב, הנושא והמתחבר. וזה מה שנדרוש ראשונה בנושא לדעת, אם הוא 'כל' ואם הוא 'חלק', אם הוא כלל או פרט, אם הוא סיבה או מסובב, אם הוא נושא או מתחבר.
והנה, כפי מדרגתו, כן יובחן בו הבחנות, אשר כפי טבעו מצטרכות להשלמת השכלתו וציור עניינו, אם 'חלק' הוא, יבקש לדעת ה'כל' שהוא חלק ממנו. אם הוא פרט, יחקור על כללו. אם סיבה – יחקור על מסובבו. ואם מסובב – את סיבתו. אם מתחבר – יבקש על נושאו. ויחקור כמו כן לדעת איזה מין ממיני המתחברים הוא, אם קודם, אם נמשך ואם מתלוה, אם עצמי ואם מקרי, אם בכח ואם בפועל, כולן הבחנות לא ישלם ציור ענינו זולתם.
ועל הכל יתבונן על טבע הענין, לדעת אם הוא מוחלט או מוגבל, ואם הוא מוגבל יחקור על גבוליו. כי אולם כל ענין אמיתי – ישוב כוזב אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו, או אם ילקח שלא בגבולו.
