בענין הנפש ופעולותיה
המשך ו: ואמנם, חקק הבורא יתברך שמו עוד, שהנפש העליונה שזכרנו, תינתק קצת באותו הזמן של השינה מקישוריה הגופניים, וחלקים ממנה – דהיינו עד הרוח – יהיו מתעלים ומתנתקים מן הגוף, ורק החלק האחד, שהוא הנפש, יהיה נשאר עם הנפש התחתונה. והנה החלקים המנותקים ישוטטו במה שהונח להם, ויהיה להם עסק וענין עם הרוחניים, עם פקידים פקידי הטבע, או עם מלאכים ממלאכי החבלה, או עם השדים, כפי מה שיזדמן לה לפי סיבה מהסיבות, ולפעמים תמשיך הענין מה שהשיגה בהשתלשלות עד הנפש התחתונה, ויתעורר מזה הדמיון ויצייר ציורים כפי דרכיו, וכבר אפשר שהענין שהשיגה יהיה אמיתי או כוזב, כפי האמצעי שעל ידו השיגתהו, וזה הענין עצמו ימשך עד הדמיון ויצטייר בדרכיו, לפעמים בבלבול גדול ובתערובת רב, מן הציורים הנפסדים הנמשכים מן האדים, ולפעמים ביותר בירור.
וכבר תגיע לאדם הודעה וגילוי אוזן על ידי האמצעי הזה, ממה שעתיד לבוא עליו, ויקרה זה בגזירתו יתברך שמו, שיוודע הדבר לנשמה על ידי אחד מן המשרתים מאיזה מין שיהיה, וימשך הדבר עד הנפש, ויצטייר בדמיון, בסיתום או בבירור, כפי מה שתגזור החכמה העליונה, ועל דבר זה נאמר "בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אוזן אנשים".
