חלק שלישי / פרק רביעי
במקרי הנבואה
ח. ואמנם צריך שתדע, שהנה בנבואת המתנבאים יבחנו שתי הבחנות, הראשונה, הענין. והשניה, הדברים והמילות. וזה, כי הנה יש שישיג הנביא ענין מהענינים ולא יוגבל לו במילות, אלא יגידהו הנביא במילות כרצונו, ויש שישיגו ענין מוגבל במילות גם כן, כגון נבואותיהם של ישעיהו, ירמיהו, ושאר הנביאים, הנכתבות לדורות, שהנה נגבלו מילותיהם בנבואה, לכלול ענינים רבים כאחד, וגם בזה תשתנה המליצה כפי הכנת הנביא עצמו ודרכיו, וגם ישתוה לטבע לשונו ודרך דיבורו.
ופעמים רבות ניתן לנביאים לעשות מעשים עם נבואתם, כגון אזורו של ירמיהו, ועולו, ולבינה של יחזקאל, ורבים כאלה. וענינם היה, שעל ידי המעשים ההם היו מתעוררים כוחות מכוחות העליונים, מה שהיה מצטרך לפי אמיתת הענין שעליו היתה הנבואה בכל בחינותיו, ומאז היו מזדמנים ונפקדים להוציא הדבר לפועל, בזמן הראוי לו.
