חלק שלישי / פרק חמישי
בהבדל שבין נבואת כל הנביאים לנבואת משה רבינו
ה. אך נבואתו של משה רבינו עליו השלום היא בדרך יותר עליון מכל זה, והוא, לראשונה, שלא היה צריך לצאת מחושיו והרגשותיו ולא לחלום כלל, אלא היתה הנבואה מגעת לו עודו במצבו התמידי, וזהו שנאמר בו "פה אל פה אדבר בו". והיה מתגלה לו הענין כמי שרואה מתוך אספקלריא אחת לבד, והיא עצמה מצוחצחת, וכן הידיעות היו מגיעות לו בבירורן, ולא על ידי חידות, והוא שנאמר "במראה, ולא בחידות". ואולם, גם לו היה הכבוד מתגלה כפי מה שאפשר לו לקבל, וכמי שדיוקנו מצטייר בתוך המראה, כי זולת זה אי אפשר לאדם שישיג את בוראו, אבל היה בדרך שלפחות הציור ההוא היה משיגו כולו ובבירור, כמי שרואה באספקלריא מצוחצחת ומאירה, שאין עיכוב לראייתו, ועל זה נאמר "ותמונת ה' יביט", כי אותו הציור המצטייר, שהוא התמונה, היה מביט אותו יפה יפה, מה שאין כן שאר הנביאים, שאפילו אותו הציור לא היה אפשר להם שיעמדו עליו היטב, והנה מתוך הציור שהיה משיג היה משכיל השכלה גדולה וברורה מאד, יותר מכל שאר הנביאים, וכמו שזכרנו.
