חלק רביעי – בעבודת בוראינו
פרק רביעי – בקריאת שמע ובתפילה
א. שתי עבודות הוטלו עלינו לעבוד לפניו יתברך יום ביומו, והן, קריאת שמע, והתפילה. ובזמן בית המקדש – התמידים והמוספים. ועתה נבאר עניינן. האחת הנה היא קריאת השמע, וענינה יחודו יתברך, וקבלת עול מלכותו. והענין, כי הבורא יתברך שמו המציא ברצונו נמצאים שונים, עליונים ותחתונים, רוחניים וגשמיים, וסדרם בסדרים שונים, ונתן בחוק כל אחד מהם לפעול פעולות ולעשות מעשים, להתגלגל בגלגולים ובסיבובים רבים ובדרכים שונים, עפ"י מה שחילקה חכמתו יתברך לכל אחד ואחד, ואמנם, הנה הוא יתברך שמו השורש והסיבה היחידית לכולם. וענין זה מובן בשתי בחינות, בבחינת המציאות, ובבחינת הפעולה. בבחינת המציאות, מה שכבר בארנו בחלק ראשון, איך כל המציאויות כולם תלויים בו יתברך, ונמשכים מרצונו, מה שאינו כן מציאותו של ה', שהוא מציאות מוכרח מצד עצמו, ובלתי נתלה בזולתו, אך כל שאר המציאויות אין להם מציאות אלא מצד מה שהוא יתברך שמו רצה בהם ומקיימם ברצונו. בבחינת הפעולה, הוא שאף על פי שניתן בחוקם של הנבראים לשלוט בענינים מה שיכולתם מקפת, ופועלים פעולות גדולות כל אחד כפי מה שבחוק פעולתו, הנה באמת אין בהם כח ולא שליטה, אלא מה שמסר להם הבורא יתברך שמו, שהוא האדון האמיתי השליט וכל יכול, וכל מה שהם פועלים אינו אלא מה שהוא יתברך שמו נתן ונותן להם כח שיפעלו, והוא אדון עליהם, להוסיף ולגרוע כרצונו בכל עת ובכל שעה.
