ליקוטי אמרים / פרק ז
גם מי שאכן שומע לעצה זו, ולומד את הרי"ף כראוי, אינו נפטר בכך מלימוד ההלכות הנחוצות לו למעשה, אלא הדברים אמורים רק לענין ידיעת התורה, שזו מצוה בפני עצמה, ולזה יש תועלת גדולה בלימוד הרי"ף.
אבל אם לא נחוש לזה כלל, להכניס את תורת ה' בליבנו, כמה אנו צריכים להתבייש בעצמינו, שאנו אומרים יותר משבע מאות פעמים בשנה את הפסוק 'והיו הדברים האלה… על לבבך' המורה לנו שרצון ה' יתברך שיהיו דבריו תקועים על לוח ליבנו, ואין אנו חוששים לזה כלל, וזה מה שאנו אומרים 'והאר עינינו בתורתך… ולא נבוש לעולם ועד'.
