תורה אור / פרק ה
אותם חלקים בתורה שאין בני אדם רבים עוסקים בהם, הרי הם דומים ל'מת מצוה', כי חלק זה של התורה כביכול תובע את עלבונו לפני הקב"ה, וכשימצא איש שיתחזק לעסוק בחלק זה – זכותו גדולה לפני ה'. ויש ללמוד דבר זה בקל וחומר ממת מצוה, שאינו אלא חומר ללא נפש, ורק מפני שהיה בעבר משכן לנפש יהודית הקפידה התורה על בזיונו, והתירה אפילו לכהן גדול ונזיר להטמא לו ולעסוק בקבורתו, כדי שלא יהא מונח בבזיון, ואם כן קל וחומר לענין התורה הקדושה בעצמה, שהיא יקרה מפנינים, אם חלק גדול ממנה מונח בקרן זוית, ואין לו דורשים, מחוייבים אנו לחוש לכבוד התורה ולהתעסק גם בחלק זה של התורה, והאדם הנותן אל ליבו את הדבר ודואג לכבוד התורה, בודאי יהיה מכובד לנצח על ידי ה', כי אף שבעולם הזה אין הכל בקיאים בחלק זה, ואינו יכול להראות בקיאותו ולהתכבד בלימודו, מכל מקום לעתיד לבא יגדל כבודו על ידי ה'.
