לא. החבר: על פי חוקי הטבע, התיחד עולם הצומח והחי ביחס לדומם בתכונות מיוחדות: הצומח והחי צריכים למזון, ויש בהם תהליך גידול והולדה, הם נושאים בחובם כוחות שונים הפועלים בתנאים מסוימים, מה שאין כן עולם הדומם, כמו האבנים, האדמה והמתכות, שאין בהן תכונות אלו.
לב. הכוזרי: כלל זה צריך פירוט, אבל נכון הוא.
לג. החבר: עולם החי נבדל מהצומח והדומם במעלת הנפש שנחונו בה בעלי החיים. מציאות הנפש מחייבת את התנועה, הרצון, הזכרון, החושים, המידות וכו'.
לד. הכוזרי: גם את זה אין להכחיש.
לה. החבר: 'המדבר', שהוא האדם, נבדל מכל החי במעלת השכל. השכל מחייב את האדם לתקן את מדותיו, לנהל את עניני העיר והמדינה על פי חוק, בצדק וביושר, ושאר מנהגים ונימוסים הנוהגים בחברת אנשים.
לו. הכוזרי: גם זה אמת.