עו. הכוזרי: אני רואה אם כן שהטעו אותנו בדבר זה ששמו 'טבע', ובאמרנו 'הטבע חכם, פועל', שיתפנו את הטבע עם הבורא [כאילו הוא גורם נוסף], ואמנם אפשר להגדיר את דברי הפילוסופים על מעלות הטבע באופן אחר, שהבורא הוא חכם ופועל.
עז. החבר: נכונים דבריך. [אבל למרות שפעולות טבע אלו פעולות הבורא הן, לא לחנם נקראו פעולות הטבע], כי איתני הטבע, השמש הירח והכוכבים, הם אמצעים בידי הבורא להשפיע השפעות שונות על היצורים, כגון חימום וקירור, יובש ולחות. אך פעולות אלו לא נעשות מדעתם ועל פי חכמתם, אלא עובדים הם את עבודתם [על פי צו ה' יתברך]. ואמנם, קביעת צורתם של היצורים עם הכוחות הטמונים בהם, כמו כח ההולדה, ושאר פרטי ההכמה הטבועים בהם שנעשו לתועלתם ותיקונם, וקביעת המידה הנחוצה למזיגת היסודות, אינם מתיחסים לשום אמצעי, כי אם אל הבורא לבדו, החכם בעל היכולת, שבחכמתו מתכנן את הרכב יצוריו.
נמצא איפוא, מי שמכנה 'טבע' את השמש הירח והכוכבים, המשפיעים על היצורים על ידי חימום וקירור, אין בדבריו חטא, אך בתנאי שלא ייחס לכוחות אלה חכמה עצמית כל שהיא, כדוגמת האיש והאשה שנוצר על ידם ולד, ולא יעלה לאיש על הדעת שצורת הולד, נפשו וכל כוחותיה, נוצרו מחכמת האיש והאשה, אך האיש והאשה רק מסייעים במעשיהם להמציא את החומר שממנו יצר הבורא את צורת האדם ונפשו, ויצירת צורת האדם – מאת החכם עושה הצורות, הבורא יתברך.
