המשך עט. החבר: דומה דבר זה לבית מרקחת המשתייך לרופא מפורסם, שיצא ממנו הרופא, ונכנס שם איש שוטה והתחיל לחלק תרופות מכל הבא ליד, לפונים לבית מרקחת זה למטרה רפואית, ושוטה זה לא הכיר כלל את הרפואות, ולא ידע מה היא הכמות שצריך לתת לכל מחלה ולכל חולה, והמית בדרך זו אנשים רבים שיכלו להתרפא מתרופות אלו. ואמנם יתכן שבמקרה יתרפא מי שהוא מתרופות שחילק השוטה, ויטעו בני אדם לחשוב שתרופה זו שחילק השוטה היא מרפאת את המחלות, וכן כשיראו שתרופה אחרת מועילה ימשכו אחר התרופה השניה, ויחשבו שהיא המסוגלת לרפאות. ולא ישימו לב [כי רק במקרה הועילה תרופה זו שחילק השוטה]. אך דרך הריפוי השלם היא ההליכה בעצת הרופא החכם, אשר מזג תרופות אלו, ושיער כמותם, בצירוף שאר ידיעות רפואיות הקשורות באורח חיי החולה, כגון בסדרי הארוחות, שעות המנוחה והשינה, מצבי תנועה והתאוררות, ויחסי משפחה והדומה להם.
טעות זו היתה נחלת המין האנושי קודם הופעת משה רבינו, ופרט ליחידים, הכל נמשכו אחר עבודת הכוכבים ושאר איתני הטבע, ונדחים מעבודת כוכבים אחת לחברתה, ומאליל למשנהו, ויש שעובדים כמה אלילים כאחד, עם שכחתם את הבורא יתברך מנהיגם ומנהלם, שמים עבודת אליליהם סיבה להצלחות חייהם. למרות שחטאם זה היה הגורם לכל צרותיהם, כגודל מדת דבקותם ולהיטותם לעבודה זרה, אך האמת לאמיתה היא, ששורש ההצלחה הוא בשמירת החוקה האלוהית, וסיבת הצרות והאסונות – בהעדרה.
