פה. החבר: ולאחר מכן הנס והפלא הגדול שאירע להם, כי התעכבו ישראל במדבר, מקום שאין בו צמחיה, וברא ה' בריאה מחודשת, והוא הלחם אשר הוריד להם יום יום, פרט לשבת, אשר בו ניזונו ישראל ארבעים שנה.
פו. הכוזרי: מזון שמתמיד ארבעים שנה, עבור שש מאות אלף איש והנלוים עליהם, יורד ששה ימים ופוסק ביום השביעי, הוא נס ומופת שאין עליו סתירה. ויוצא איפוא, שחובה לשמור את השבת, בגלל הגילוי האלוהי שהתגלה בה.
פז. החבר: אכן, חיוב שמירת השבת נובע מאי ירידת המן בשבת, ומבריאת העולם בששת ימי בראשית ושביתת ה' בשבת, ומטעם שלישי שיתבאר לקמן.
