משנה יג: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ:
משנה יג: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שלשה דברים אלו, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, לקרוא את שמע בזמנה, ולהתפלל בזמן התפילה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, כאדם שיש לו קביעות לומר פרק מסוים ביום, שאומרו בקריאה בעלמא, ללא כוונה ותחנונים, אֶלָּא התפלל דרך בקשת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) 'כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה', כלומר, רוצה הקדוש ברוך הוא בתחנונים, ועל ידם הוא מרחם מיד. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ – אל תחזיק את עצמך כרשע, שעל ידי זה יוצא האדם לגמרי לתרבות רעה, שסובר שאין לו תקנה, אלא כל אדם יראה עצמו כבינוני, שעל ידי מעשה טוב אחד מכריע את עצמו לכף זכות, להיות צדיק.
