משנה ט: רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:
משנה ט: רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל מי שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת במחשבתו לְחָכְמָתוֹ, כלומר, שתכלית לימוד חכמתו היא כדי להגיע ליראת חטא, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שמביאה אותו לידי יראת חטא, כפי רצונו, ונהנה בה. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, כלומר, שאינו לומד על מנת לעשות, ואין רצונו להגיע ליראת חטא, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, כיון שהחכמה מונעת אותו מללכת אחר שרירות ליבו, ומתוך כך הוא קץ בה, ומניחה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו הטובים מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, כיון שהוא בא ליטהר מסייעים אותו, וחָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, שאינו מקיים את כל המצוות שלמד ויודע אותם, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, כיון שאינו לומד על מנת לקיים אלא כדי להתייהר, ואין קיום לחכמתו.
