פרק ה, משנה א: בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:
משנה א: בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, שהרי נאמר בפרשת בראשית תשעה פעמים לשון 'ויאמר אלוקים', והדיבור 'בראשית' הוא מאמר נוסף, שבו נבראו שמים וארץ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר – ומה באה התורה ללמדנו בכך שפירטה וכתבה לשון אמירה על כל דבר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל העולם כולו לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא, לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שהוא חשוב כל כך שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, ובכך שאינם משלימים את נפשם הרי הם מאבדים את העולם, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, שֶׁבהשלמת נפשם הם מְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שחשיבותו גדולה כל כך, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.
