משנה ח: הִנִּיחַ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, אֵין הַגְּדוֹלוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת עַל הַקְּטַנּוֹת וְלֹא הַקְּטַנּוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. נָשְׂאוּ גְדוֹלוֹת, יִשְׂאוּ קְטַנּוֹת. וְאִם אָמְרוּ קְטַנּוֹת, הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. זֶה חֹמֶר בַּבָּנוֹת מִבַּבָּנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנִים וְאֵין נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנוֹת:
הִנִּיחַ האב בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת [ולא הניח בנים כלל, ונמצא שהבנות יורשות הכל], אֵין הַגְּדוֹלוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת [-נוטלות צורכי בגדיהן] עַל חשבון הַקְּטַנּוֹת, וְלֹא הַקְּטַנּוֹת נִזּוֹנוֹת עַל חשבון הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה, וכל אחת מתפרנסת וניזונת מחלקה. נָשְׂאוּ גְדוֹלוֹת, ונטלו צורכי נישואיהן מהרכוש המשותף, יִשְׂאוּ גם הקְטַנּוֹת באותה דרך. וְאִם נישאו הגדולות בחיי האב, ואָמְרוּ הקְטַנּוֹת, הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן.
זֶה חֹמֶר שיש בַּבָּנוֹת מִבַּבָּנִים – יש חומרא על הבנות הקטנות באופן שיש רק בנות היורשות, יותר מאופן שהבנים יורשים, שֶׁאם השאיר בנים ובנות, והבנים לבדם יורשים, הַבָּנוֹת הקטנות נִזּוֹנוֹת עַל חשבון הַבָּנִים, כיון שתנאי כתובה הוא שכותב הבעל לאשתו שבנותיו הקטנות יהיו ניזונות מירושתו, וְאילו במקרה שהניח רק בנות, קטנות וגדולות, היורשות אותו, אֵין הקטנות נִזּוֹנוֹת עַל חשבון הַבָּנוֹת הגדולות, אלא חולקות בירושה, וכל אחת ניזונת מחלקה.
