וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, לֹא שָׁאנוּ דין זה, שרווח של שתי שורות ריקות פוסל, אֶלָּא באופן שהיה הרווח בֵּין חתימות הָעֵדִים לַכְּתָב, אֲבָל אם היה הרווח בֵּין הָעֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא [-לחתימות הדיינים המקיימים את חתימות העדים], אֲפִילּוּ אם היה שם רק רווח של שִׁיטָה אַחַת, השטר פָּסוּל.
תמהה הגמרא, מַאי שְׁנָא – במה שונה אופן זה שהיה הרווח בֵּין הָעֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא, שהטעם שהשטר פסול הוא כיון שאנו חוששים דִּילְמָא גָיֵיז הוּא לְעִלָּאִי – שמא יחתוך המחזיק בשטר את החלק העליון של השטר שבו כתוב נוסח קיום החתימות [ועל ידי זה לא ניתן לדעת שאלו הם חתימות של דיינים על קיום, ונראות החתימות כחתימות של עדים], וְכָתַב שטר חדש ומזויף מימין לחתימות הדיינים, באופן שיהיו הוּא – נוסח השטר בעצמו, וְעֵדָיו, שהם חתימות הדיינים שנראים עתה כחתימות עדים על השטר המזויף, בְּשִׁיטָה אַחַת – בשורה אחת, וְקָסָבַר רבי יוחנן ששְׁטָר הַבָּא [-הנכתב] הוּא וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחַת, כָּשֵׁר, אִי הָכִי – אם כן קשה, כאשר יש רווח של שורה אחת בֵּין הָעֵדִים לַכְּתָב, נַמִּי – גם כן יש לחשוש, דִּילְמָא כָּתִיב מַאי דְּבָעֵי – שמא יחתוך את כל החלק העליון של השטר, ויכתוב בשורה שמעל החתימות שטר חדש ומזויף, וְהָא חֲתִימֵי עֵדִים – ונמצא שהעדים חתומים על אותו שטר מזויף [ואף ש'אין למדים משיטה אחרונה', סברה עתה הגמרא שזהו רק בשטר שיש בו כמה שורות, אך שטר הכתוב כולו בשורה אחת ותחתיו חתומים העדים, כשר]. מתרצת הגמרא, קָסָבַר רבי יוחנן, ששְׁטָר הַבָּא הוּא בְּשִׁיטָה אַחַת וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחֶרֶת [-בשורה שאחריה ללא רווח כלל], פָּסוּל, ולכן אין לחשוש לכך שהשאיר רווח של שורה לפני חתימות העדים.
ממשיכה הגמרא ומקשה, וְלֵיחוּשׁ – והרי עדיין יש לחשוש באופן שנשארה שורה ריקה בין נוסח השטר לבין חתימות העדים, דִּילְמָא יחתוך את כל נוסח השטר, וכָּתִיב הוּא וְעֵדָיו בְּשִׁיטָה אַחַת – ובשורה הריקה שמעל חתימות העדים יזייף את נוסח השטר החדש וכן יזייף שם חתימות של שני עדים, באופן שייראה זה כשטר הבא הוא ועדיו בשורה אחת, שהוא כשר, ואף שהחתימות העליונות מזויפות ואי אפשר לקיימם, וְאָמַר – יאמר המחזיק בשטר, אֲנָא לְרַבּוֹת בָּעֵדִים הוּא דְּעָבְדֵי – החתמתי עדים פסולים כדי להרבות בעדים יותר מכפי הצורך, ויקיימו את השטר על פי חתימות העדים שלמטה מנוסח השטר, וכיון שהן חתימות אמיתיות יסברו הדיינים שהשטר כשר ויגבו בו.
מתרצת הגמרא, קָסָבַר רבי יוחנן שבכָּל כִּי הַאי גַּוְונָא – בשטר כגון זה שיש בו חתימות של יותר משני עדים, אֵין מְקַיְּימִין אוֹתוֹ מִן הָעֵדִים שֶׁל מַטָּה, מחמת החשש הזה, אֶלָּא מקיימים אותו מִן הָעֵדִים שֶׁל מַעְלָה, וכיון שהם מזויפים, לא יוכל לקיימם ולהשתמש בשטר, ולכן באופן שנשארה שורה אחת ריקה בין נוסח השטר לבין חתימות העדים אין חשש זיוף, והשטר כשר.
