הגמרא מביאה דין נוסף על כך שצריך האדם להזהר שלא יוכלו לזייף עליו שטרות: אָמַר אַבַּיֵי, הַאי מַאן דְּמַחְוֵי חֲתִימַת יְדֵיהּ בְּבֵי דִּינָא – אדם הרוצה להראות את חתימת ידו בבית דין, כדי שיוכלו הדיינים להשוות את חתימתו לחתימות שיש בשטרות אחרים הבאים לפניהם, לֹא לֶיחְוֵי בְּסוֹף מְגִילְּתָא – לא יחתום את חתימתו בסוף הדף, דִּילְמָא מַשְׁכַּח לָהּ אִינִישׁ דְּלָא מְעַלֵּי – שמא ימצא את אותו דף אדם שאינו הגון, וְכָתַב עֲלָהּ מַאי דְּבָעֵי – ויכתוב למעלה מחתימתו מה שירצה, וכגון שהחתום מטה חייב לו סכום מסוים של ממון, וּתְנָן – והרי שנינו במשנה שאם הוֹצִיא עָלָיו התובע כְּתָב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, אף שאין עדים חתומים בו, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין – מנכסים שביד הנתבע עצמו, ויוכל להוציא ממנו ממון שלא כדין, ולכן יחתום האדם בראש הדף, באופן שלא יהיה ניתן לכתוב מאומה מעל לחתימתו.
הגמרא מביאה מעשה בענין זה: הַהוּא כּוּזְבָּנָא – מעשה באדם שקרן שהיה ממונה על המכס, דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבַּיֵי – שבא לפני אביי, אָמַר לֵיהּ לאביי, נַחְוֵי לָן מַר חֲתִימַת יְדֵיהּ – יחתום לי מר את חתימתו על דף ריק, דְּכִי אָתוּ רַבָּנָן מַחְווּ לִי – כדי שכאשר יבואו בני הישיבה ויראו לי את חתימת ידך שאתה מבקש שאעביר אותם ללא תשלום מכס, אוכל להשוות את החתימות זו לזו, ומְעַבַּרְנָא לְהוּ – ואעביר אותם ללא תשלום מכס. אַחְוֵי לֵיהּ בְּרֵישׁ מְגִילְּתָא – בא אביי לחתום את חתימתו בראש הדף, כדי שלא יוכל הלה לכתוב דבר מעל לחתימתו, הֲוָה קָא נָגֵיד בָּהּ – היה אותו מוכס מושך את הדף כדי שיחתום אביי בתחתית הדף, כיון שאכן היתה כוונתו לזייף שם שטר, אָמַר לֵיהּ אביי, כְּבָר קְדָמוּךָ רַבָּנָן – חכמים הקדימוך והזהירו שלא יחתום אדם בתחתית הדף, כדי שלא יוכלו לזייף שטר מעל לחתימת ידו.
מביאה הגמרא מעשה נוסף בענין זיוף שטר: הַהוּא שְׁטָרָא – מעשה באדם שהוציא שטר על חבירו, דַּהֲוָה חָתוּם עֲלֵיהּ – שהיו חתומים שם כעדים רָבָא וְרַב אָחָא בַּר אַדָּא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא – בא אותו אדם לפני רבא בעצמו עם השטר המזויף שבידו, אָמַר לֵיהּ רבא, אִין – אכן חֲתִימַת יְדַאי דִּידִי הִיא – זו חתימת ידי, וּמִיהוּ – ואמנם, קַמֵּיהּ דְּרַב אָחָא בַּר אַדָּא לֹא חָתְמֵי לִי מֵעוֹלָם – מעולם לא חתמתי לפני רב אחא בר אדא, ואם כן לא יתכן שאני חתמתי חתימה זו, אלא ודאי מזויפת היא, כַּפְתֵּיהּ – כפתו רבא כדי להלקותו, וְאוֹדֵי – והודה שאכן זייף את חתימותיהם. אָמַר לֵיהּ רבא, בִּשְׁלָמָא דִּידִי זַיֵּפְתְּ – מבין אני שהצלחת לזייף את חתימתי, אֶלָּא את חתימתו דְּרַב אָחָא בַּר אַדָּא, דְרָתֵית יְדֵיהּ – שידיו רותתות ורועדות, הֵיכִי עָבַדְתְּ – איך הצלחת לזייף את חתימתו. אָמַר לֵיהּ – השיב לו אותו זייפן, אַנַּחִי יְדַאי אַמִּיצְרָאִי – הנחתי את ידי על החבל המתוח לרוחב הנהר, משפה לשפה, והוא נע ונד כל שעה, וְאָמְרִי לָהּ אַזַּרְנוּקָא – ויש אומרים שהניח ידו על הגלגל שמעלים איתו את הדלי עם המים מהבאר, ואף הוא מתנודד תמיד, וְכָתְבִי – ובעוד ידי מונחת עליו ורותתת עמו, חתמתי את חתימתו של רב אחא בר אדא, וכך הצלחתי לחתום באופן דומה למי שידיו רועדות מאליהן.
