משנה ה: וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים, אֶחָד יָפֶה מָנֶה וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז, זֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי, נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי. אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ:
וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים של שני בני אדם שהופקדו בידי אדם אחד, והמפקידים עצמם הפקידום בידו זה בפני זה, והיה האֶחָד יָפֶה [-שווה] מָנֶה, וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז, זֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי, נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן – השוה מנה לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ דמי הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָטָן לַשֵּׁנִי, כלומר, מוכר הוא את הכלי היקר, ונותן מתוך דמי את שווי דמי הקטן לשני, וְהַשְּׁאָר – כל שאר שווי הגדול, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי ברמאותו, והרי את הכלי הקטן שהיה שלו הוא מקבל בין כך, ולעולם לא יודה על האמת, אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ, ומתוך כך יודה הרמאי, כדי לקבל לכל הפחות את הכלי הקטן.
