משנה ט: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַלְוֵינִי כוֹר חִטִין וַאֲנִי אֶתֶּן לָךְ לַגֹּרֶן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבוֹא בְנִי, אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ. וְהִלֵּל אוֹסֵר. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ דָמִים, שֶׁמָּא יוֹקִירוּ חִטִים, וְנִמְצְאוּ בָאוֹת לִידֵי רִבִּית:
משנה ט: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַלְוֵינִי כוֹר חִטִין, וַאֲנִי אֶתֶּן לָךְ לַגֹּרֶן – בזמן הגורן, ואף שבדרך כלל אין המחירים מתייקרים בזמן הגורן, מכל מקום הדבר אסור, אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הַלְוֵינִי כיון שיש ברשותי מין זה, אלא שאני ממתין עַד שֶׁיָּבוֹא בְנִי, אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ, ובאופן זה, שיש לו ממין זה, יכול ללוות אפילו כמות גדולה יותר. וְהִלֵּל אוֹסֵר ללוות אף כשיש לו ממין זה, וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ דָמִים – עד שיתברר מחיר הכיכר ותשלם לה, מחשש שֶׁמָּא בינתיים יוֹקִירוּ [-יתייקרו] החִטִים, וְנִמְצְאוּ בָאוֹת לִידֵי רִבִּית.
