משנה ז: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כוֹר חִטִים לַשָּׁנָה וְלָקְתָה, נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ חִטֶיהָ יָפוֹת, לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ:
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בחכירות, בַּעֲשָׂרָה כוֹר חִטִים לַשָּׁנָה, וְלָקְתָה – הצמיחה תבואה גרועה, נוֹתֵן לוֹ את אותם עשרה כור מִתּוֹכָהּ – מתוך תבואת השדה, אף שהיא גרועה. ואם הָיוּ חִטֶיהָ יָפוֹת, לֹא יֹאמַר לוֹ החוכר למחכיר הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק חיטים פחות יפות ונותן לך מהם עשרה כור, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ את אותה כמות מִתּוֹכָהּ – מתוך השדה, שהצמיחה חיטים יפות.
