משנה י: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁבוּעַ אֶחָד בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן. קִבְּלָה הֵימֶנּוּ שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן:
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בחכירות, ואמר לו שנותנו לו לְשָׁבוּעַ אֶחָד [-לשבע שנות שמיטה] בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, השנה הַשְּׁבִיעִית גם היא מִן הַמִּנְיָן, ואינו יכול לתבוע ממנו שנה נוספת או לנכות לו מהדמים, כיון שאמר לו מחיר כללי על כל שבע השנים יחד. אבל אם קִבְּלָה הֵימֶנּוּ לשֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, הרי שפירט לו שעל כל שנה ישלם לו מאה זוז, אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן, ויש לו זכות להיות בשדה שבע שנים מלבד שנת השמיטה.
